Attributed to R. Gershom Temurah 18b – מיוחס לר' גרשום תמורה יח:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא לְסַיּוֹעֵי לר׳לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי {ויקרא ג׳:ז׳} אִם כֶּשֶׂב הוּא מַקְרִיב וָלָד רִאשׁוֹן קָרֵב וָלָד שֵׁנִי אֵינוֹ קָרֵב. הוּא קָרֵב וְאֵין וְלַד כׇּל הַקֳּדָשִׁים קָרֵב. וָלָד דְּמַאי אִי דְּעוֹלָה וְאָשָׁם זְכָרִים הֵם וְלָא בְּנֵי וָלָד הֵם אִי דְּחַטָּאת הִילְכְתָא גְּמִירִי לַהּ דִּלְמִיתָה אָזְלָא. אָמַר רָבִינָא לְאֵיתוֹיֵי וְלַד הַמְעוּשֶּׂרֶת וְלַד הַמְעוּשֶּׂרֶת לְמָה לִי קְרָא עֲבָרָה עֲבָרָה מִבְּכוֹר קָא גָמַר לַהּ. אִצְטְרִיךְ ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ אֲמִינָא אֵין דָּנִין אֶפְשָׁר מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: הֵעִיד ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן ור׳וְרַבִּי פַּפְּיָיס כּוּ׳.: ^אוּלְרָבָא דְּאָמַר קָדָשִׁים כֵּיוָן שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶם רֶגֶל אֶחָד כָּל יוֹם וָיוֹם עוֹבֵר עֲלֵיהֶם בְּבַל תְּאַחֵר מֵעֲצֶרֶת בָּעֵי מֵיכְלֵיהּ אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא כְּגוֹן שֶׁהָיָה חוֹלֶה בַּעֲצֶרֶת. רַב אָשֵׁי אָמַר מַאי חַג נָמֵי דְּקָתָנֵי חַג שָׁבוּעוֹת וְאִידַּךְ כֹּל הֵיכִי דְּקָתָנֵי פֶּסַח תָּנֵי עֲצֶרֶת. אִי הָכִי מַאי אַסְהָדוּתֵיהּ לְאַפּוֹקֵי מדר״אמִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר וְלַד שְׁלָמִים לֹא יִקְרַב שְׁלָמִים קָמַסְהֵיד הוּא דְּקָרֵב.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^בוְלַד תּוֹדָה וּתְמוּרָתָהּ וְלָדָן וְלַד וְלָדָן עַד סוֹף כׇּל הַדּוֹרוֹת הֲרֵי אֵלּוּ כְּתוֹדָה וּבִלְבַד שֶׁאֵין טְעוּנִין לֶחֶם.: גמ׳גְּמָרָא: מְנָא הָנֵי מִילֵּי דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן מַהוּ אוֹמֵר {ויקרא ז׳:י״ב} יַקְרִיבֶנּוּ. מַפְרִישׁ תּוֹדָה וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְנִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת מִנַּיִן ^גשֶׁאֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה יַקְרִיב וְלַחְמָהּ עִמָּהּ ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר תּוֹדָה יַקְרִיב. יָכוֹל תְּהֵא שְׁנִיָּה טְעוּנָה לֶחֶם ^דת״לתַּלְמוּד לוֹמַר יַקְרִיבֶנּוּ אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם מִנַּיִן לְרַבּוֹת וְלָדוֹת תְּמוּרוֹת וַחֲלִיפוֹת ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וְאִם עַל תּוֹדָה יָכוֹל יְהוּ כּוּלָּן טְעוּנוֹת לֶחֶם ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר עַל זֶבַח הַתּוֹדָה תּוֹדָה טְעוּנָה לֶחֶם וְלֹא וְלָדָהּ וּתְמוּרָתָהּ וַחֲלִיפָתָהּ טְעוּנָה לֶחֶם.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^התְּמוּרַת עוֹלָה ^ווְלַד תְּמוּרָה וְלַד וְלַד וְלָדָהּ עַד סוֹף כׇּל הָעוֹלָם הֲרֵי אֵלּוּ כְּעוֹלָה וּטְעוּנִין הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ וְכָלִיל לָאִשִּׁים ^זהַמַּפְרִישׁ נְקֵבָה לְעוֹלָה וְיָלְדָה זָכָר יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב וְיִמָּכֵר וְיָבִיא בְּדָמָיו עוֹלָה ר׳רַבִּי אליעזר אוֹמֵר הוּא עַצְמוֹ יִקְרַב עוֹלָה.: גמ׳גְּמָרָא: מַאי שְׁנָא רֵישָׁא דְּלָא פְּלִיגִי ומ״שוּמַאי שְׁנָא סֵיפָא דִּפְלִיגִי. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה בְּמַחְלוֹקֶת שְׁנוּיָה ור׳וְרַבִּי אליעזר הִיא וְרָבָא אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן ע״כעַד כָּאן לָא פְלִיגִי עֲלֵיהּ דר׳דְּרַבִּי אליעזר אֶלָּא גַּבֵּי מַפְרִישׁ נְקֵבָה לְעוֹלָה דְּאִימֵּיהּ לָא קְרֵיבָה אֲבָל תְּמוּרָה דְּאִימֵּיהּ נָמֵי קְרֵיבָה אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ. וּמִי אָמַר רַבִּי אליעזר יִקְרַב עוֹלָה הוּא עַצְמוֹ וּרְמִינְהוּ ^חתְּמוּרַת אָשָׁם וְלַד תְּמוּרָה וְלָדָן וְלַד וְלָדָן עַד סוֹף כׇּל הָעוֹלָם יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ וימכר וְיִפְּלוּ דמיו לִנְדָבָה. רַבִּי אֱלִעֶזֶר אוֹמֵר יָמוּתוּ ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר יָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלָה בַּדָּמִים אִין הוּא עַצְמוֹ לָא. אָמַר רַב חִסְדָּא ר״ארַבִּי אֶלְעָזָר לְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנַן קָאָמַר לְהוּ לְדִידִי סְבִירָא לִי דַּאֲפִילּוּ וָלָד נָמֵי קרבה עוֹלָה לְדִידְכוּ דְּאָמְרִיתוּ רוֹעֶה אוֹדוֹ לִי מִיהַת דְּמוֹתָרוֹת לְנִדְבַת יָחִיד אָזְלִי וְאָמְרִי לֵיהּ מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת צִיבּוּר אָזְלִי. רָבָא אָמַר עַד כַּאן לָא קָאָמַר ר׳רַבִּי אליעזר הוּא עַצְמוֹ יִקְרַב עוֹלָה אֶלָּא בְּמַפְרִישׁ נְקֵבָה לְעוֹלָה דְּאִיכָּא שֵׁם עוֹלָה עַל אִמּוֹמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י״ד:י״ג

^ב רמב״ם הלכות תמורה ד׳:א׳

^ג רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין י״ב:ט׳

^ד רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין י״ב:ט׳

^ה רמב״ם הלכות תמורה ג׳:א׳

^ו רמב״ם הלכות תמורה ד׳:ה׳

^ז רמב״ם הלכות תמורה ד׳:ה׳
רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ד׳:י״ז

^ח רמב״ם הלכות תמורה ד׳:ד׳

(שייך לע״ב) אם כשב הוא מקריב. לא צריך למיכתב ואם (ואם כשב) יביא קרבנו והקריב אותה לפני ה׳ אלא הוא מקריב להכי אתא דהוא ולד ראשון קרב ולד ולד אין קרב: ולד דאיזה – שאר קדשים איצטריך למעט אי דעולה ואשם כו׳: [אמר רבינא לאיתויי ולד מעשר – דלא קרב. מה בכור לא קרב ולד דידיה דלאו בר ולד הוא דבכור זכר הוי: איצטריך – הוא למעט וולד מעשר דסד״א אין דנין אפשר מעשר דנוהג נמי בנקבה ואית להו ולד מבכור דאי אפשר דאין לו ולד אלא יקרב ולד מעשר קמ״ל הוא ולא ולד שאר קדשים: כגון שהיה הולד חולה בעצרת דלא הוי ראוי להקרבה]: מאי חג דקתני – ואכלנו ולדה שלמים בחג בעצרת דחג הואי: ורב זביד אמר אי [האי] בעצרת קא מיירי בחג שבועות הא קרי ליה אלא כיון דאמר בחג סתם היינו סכות והאי דלא אקרבוה בעצרת משום דהוה חולה: אי הכי – כיון דמשום הכי לא אקרבוה דחולה הוה הא הוה בריא הוו מקריבי ליה בעצרת א״כ מאי אסהדותיה דרבי פפייס מאי חדוש אשמעינן דקאמר ואכלנוהו בחג דילמא היינו טעמא משום דחולה הוא בעצרת. אלא האי חידוש קמ״ל לאפוקי מדר׳ אליעזר: [מהו אמר תודה יקריב – כלומר דהאי יקריבנו דאם על תודה כוליה מיותר דמצי למימר ואם על תודה והקריב על זבח התודה: אלא מה ת״ל יקריב אתה למד למפריש תודתו כו׳: חליפות – היינו שאבדה והפריש אחרת תחתיה: ת״ל אם על תודה – ריבה דתמורת ולדות וחילופות נמי הוי תודה]: תמורת עולה (או) כגון שהומר בעולה זכר תמורה נקבה [וילדה אותה תמורה נקבה]: ולדן –¹ כלומר ולד תמורה ולד [שילדה] תמורה ולד ולדן עד סוף העולם הרי אלו כעולה ואע״ג דההיא תמורה נקבה דלא חזיא לעולה קדשה (כדתנן) [כדאמר] בפ״ק ממירין מן הזכרים על הנקבות ומן הנקבות על הזכרים: [המפריש נקבה לעולה וילדה זכר ירעה עד שיסתאב וימכר] ויביא בדמיו עולה. לנדבת צבור ומשום הכי ירעה דקא אתי מכח קדושה שאינה ראויה דנקבה לא חזיא לעולה וכ״ש אמו דרועה: ר׳ אלעזר אומר הוא עצמו – הולד אל ירעה אלא יקרב עולה: [מאי שנא רישא – דלא פליגי רבנן בתמורת עולה ולד תמורה אלא מודו דהרי אלו כעולה דקרבי: ומאי שנא סיפא – בהמפריש נקבה לעולה וילדה זכר דפליגי דאמרי ירעה: אמר רבה בר בר חנה] במחלוקת שנויה [כמו דפליגי] בסיפא קא פלגי ברישא והאי דתני הרי אלו כעולה רבי אליעזר היא ולא רבנן: דאימיה לא קא קרבה – לעולה דנקבה היא הילכך קא אמרי בנה ירעה: אבל גבי ולד תמורת עולה – דאימיה [דוולד תמורה] דתמורת קרבה ועולה עצמה קרי לה אימיה דתמורה באה מכחה אפילו רבנן מודו דולדן הרי אלו כעולה: ל״א וכליל לאשים [דברי הכל היא ורמינהי כו׳ – אמר רב הונא במחלוקת שנויה ברישא כך בסיפא וכליל לאשים לא דברי הכל היא אלא לר׳ אלעזר היא: אפילו תימא – ובתמורת עולה לא פליגי עליה דר׳ אלעזר דהא תמורת עולה נקבה] שנייה היא להך קמייתא דתמורה היינו שנייה וקמייתא דאפריש [קודם שהפריש התמורה] עיקר עולה זכר הפריש (הילכ׳) [הילכך] לא קנסו רבנן בולד תמורה אלא אמרי דיקרב: אבל מפריש נקבה לעולה כו׳ – וולדן ולד של תמורת אשם ולד ולדה. ויפלו דמיו לנדבה. לשופרות היינו לנדבת צבור: ר׳ אלעזר אמר ירעה וימכר ויביא בדמיהן עולה – לנדבת יחיד אבל לא יביא בדמיהן אשם כדאמרינן לקמן דמותר אשם לא קרב אשם אלא ירעה ולד דתמורת אשם נמי ירעה ויביא בדמיו עולה [בדמיו יביא הוא עצמו לא יקרב]: אודו לי (אחי) מיהת דמותרות. דולדות היינו מותרות: לנדבת יחיד אזלי כדאמרינן בסיפא דפירקין קמא דר׳ אלעזר סבר דמותרות לנדבת יחיד אזלא ועבדה תמורה ואמרי ליה רבנן (לא) מותרות לנדבת צבור אזלי ועולה הבאה מן המותרות לא עבדה תמורה דאין תמורה בצבור: רבא אמר – אפילו תימא דר׳ אלעזר אמר גבי ולד דתמורת אשם דוודאי הוא עצמו לא יקרב ולא קשיא האי דקאמר גבי ולד עולה דהוא עצמו ליקרב משום דאיכא שם עולה על אמו שהרי מצינו עולה נקבה נוהגת בעני בעולת העוף אבל גבי תמורת אשם לא מצינו דומיא דשם עולה על אמו שלא מצינו [שום] נקבה נוהגת באשם הילכך מודה ר׳ אלעזר דבדמיו אין והוא עצמו לא קרב: ל״א (ורמי דר״א אדר״א) [ולד מיהת כיון דחזי דזכר הוא קריב גופיה]: אפילו תימא ר׳ אלעזר – כי קתני מפריש נקבה לעולה וילדה זכר הוא עצמו יקרב עולה דכיון דאיכא שם עולה על אמו כדאמרן נחתא קדושה לגופה ועוד דלא הויא היא עולת חובתו אלא נדבה [דורון] והואיל ומצי פטר נפשיה בעולת העוף כרבי אלעזר בן עזריה דאמר לקמן האומר הרי עלי עולה יביא כבש רבי אלעזר אמר יביא תור או בן יונה (הילכך) נחתה קדושה לגופה [והלכך] ולד נמי קדיש לגופיה וקרבה אבל תמורת אשם דליכא שם אשם על אמו כדאמרינן וכיון דאשם הוי חובתו ולא מצי מייתי נקבה לאשמו ואי מייתי נקבה לאשמו לא קדשה אלא לדמי ולד נמי לא קדיש גופיה אלא ימכר ויביא בדמיו עולה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ אולי צ״ל וולד תמורה שילדה ולד וולד ולדן וכו׳.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון